תלמוד ירושלמי סוטה
משנה: שִׁמְשׁוֹן הָלַךְ אַחַר עֵינָיו לְפִיכָךְ נִיקְּרוּ פְלִשְׁתִּים אֶת עֵינָיו. אַבְשָׁלוֹם נִתְנַװֶה בִשְׂעָרוֹ לְפִיכָךְ נִתְלָה בִשְׂעָרוֹ. לְפִי שֶׁבָּא עַל עֶשֶׂר פִּילַגְשֵׁי אָבִיו לְפִיכָךְ נִיתְּנוּ בוֹ עֶשֶׂר לוֹנְכִיּוֹת שֶׁנֶּאֱמַר וַיָּסוֹבּוּ עֲשָׂרָה נְעָרִים נוֹשְׂאֵי כְלֵי יוֹאָב. וּלְפִי שֶׁגָּנַב שָׁלֹשׁ גְּנֵיבוֹת לֵב אָבִיו וְלֵב בֵּית דִּין וְלֵב יִשְׂרָאֵל לְפִיכָךְ נִתְקְעוּ בוֹ שְׁלֹשָׁה שְׁבָטִים שֶׁנֶּאֱמַר וַיִּקַּח שְׁלֹשָׁה שְׁבָטִים בְּכַפּוֹ וַיִּתְקָעֵם בְּלֵב אַבְשָׁלוֹם.